רש"י
"כשנתייבשה נחסר השיעור ולכי גמרה הוצאה דבעינן לצרופה אין כאן שיעור ב' אותיות"

מדוע לא ניתן לחייבו מצד זה שבסה"כ הוציא 2 אותיות (היינו דיו ובו נכתבו 2 אותיות) שהרי מאי נפק"מ אם שיעור הוצאה הוא 2 אותיות בדיו יבש (היינו כמות דיו לח המספקת לכתיבת 2 אותיות שנתייבשה לאחר כתיבתן) או כמות דיו לח לצורך כתיבת 2 אותיות או חצי דיו לח וחצי יבש ?

האם יש קשר לגמרא בדף עז,א (אנומליה) בניסיון להשוות בין דברי רבי נתן שדן ביין (דליל) לבין רבי יוסי ברבי יהודה שדן בדם (סמיך) , כאשר כאן עסקינן באותו סוג נוזל (דיו) ?