כתוב בהלכה, שחלוקת עור הקרבנות הייתה פעם אחת בשבוע - בימי שישי.
רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פ"ה ה"כ:
"כל קדשי הקדשים שאירע בהן פיסול קודם הפשטן אין עורותיהן לכהנים, לאחר הפשטן עורן לכהנים, וכל העורות מחלקין אותן אנשי משמר ביניהן מערב שבת לערב שבת".

זאת בניגוד לחלוקת הבשר, שנעשתה כל יום ונועדה לכוהני בית האב, ששירת באותו יום. גמרא בפסחים (נז ע"א) מביאה טעם להבדל בין חלוקת העור לבין חלוקת הבשר: למנוע מהכוהנים החזקים לקחת יותר ממה שהיה מגיע להם.
"בראשונה היו מניחין עורות קדשים בלשכת בית הפרוה, לערב היו מחלקין אותן לאנשי בית אב, והיו בעלי זרועות נוטלין אותן בזרוע. התקינו שיהיו מחלקין אותן מערב שבת לערב שבת, דאתיין כולהו משמרות ושקלן בהדדי."