בסוגיה ״וכל היכא דכתיב בלמד אלף לא הוא אלא מעתה (ישעיהו סג ט) בכל צרתם לא צר דכתיב בלמד אלף הכי נמי דלא הוא
וכי תימא הכי נמי והכתיב ומלאך פניו הושיעם אלא לאו משמע הכי ומשמע הכי״
מה כוונת הגמרא?
1. שבפסוק הספציפי הזה שבישעיהו ניתן לפרש את הפסוק גם לפי הכתיב (״לא״) וגם לפי הקרי (״לו״)
2. שהמסקנה היא שבכל מקום במקרא כאשר יש כתיב וקרי, אחד ״לא״ והשני ״לו״, ניצן לפרש הן לפי הכתיב והן לפי הקרי?
3. שיש מקומות במקרא שיש כתיב וקרי, אחד ״לו״ והשני ״לא״, ששם נפרש לפי הכתיב ובמקומות אחרים ששם יש כתיב וקרי ״לא ״ ו״לו״ נפרש לפי הקרי.

תודה,

אהרן