אמנם על ניסים אין מקום לשאלות ובכל זאת :
ר' חנינא בן דוסא די היה לו בקב חרובים מע"ש לערב שבת, ולשני בני אדם אפילו יסתפקו כמוהו דרשים שני קבים.
אילו הסתפקו רשב"י ובנו בשני קבי חרובים לשבוע, הרי יש להכפיל זאת ב54 שבועות לשנה בממוצע כלומר יותר ממאה קבים. זו כמות עצומה, ואינני מכיר עצי חרובים שיבולם השנתי לעץ אחד גדול עד כדי כך שעץ אחד מוציא כ"כ הרבה, אלא אם נאמר שמטע חרובים שלם היה שם. אבל בגמרא נזכר רק חרוב אחד ומעיין.
יתכן אפוא שהכל הוא רק משל להסתפקות במועט שבמועט - כר' חנינא בן דוסא בשעתו.
האמנם ?