התקשינו היום בלימודנו -
כיצד הגמ' אומרת שקרבן פסח אינו מנתח אלא צלוי שלם "על ראשו ועל כרעיו ועל קרבו", והרי במשנה במסכת פסחים דף עד עמוד א מובא:
"כיצד צולין את הפסח? מביאין שפוד של רמון ותוחבו לתוך פיו עד בית נקובתו, ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: כמין בישול הוא זה, אלא תולין [את המעיים] חוצה לו".
והרמב"ם פסק כר"ע. כך שזו ההלכה למעשה.
ואם כן כיצד הגמ' אצלנו אומרת שפסח לא מנתח? הרי מעיו מנותחים חוצה לו?

וחשבנו לתרץ -
א. יתכן ומנתח פירושו מחותך בדוקא, והמעיים שלימות ולא מחותכות.
ב. אפשר שאין המעים ניזוקות מה'זיקא' - מהרוח, ורק הבשר ניזוק.

אשמח לשמוע סברות נוספות בענין.