בא להם יין אחר המזון, אם אין שם אלא אותו הכוס -ב"ש אומרים: מברך על הכוס ואח"כ מברך על המזון.

בהוו"א רוצים להעמיד אוקימתא גדולה, שמדובר בכוס עם רביעית וקצת, וטועם מעט בידיו.

למסקנה (ע"פ משנת רבי חייא) הכוונה שמברך ושותה את כל הכוס.

צ"ע. מילא למסקנה, מובן מה החידוש. שאם רצה - יכול לשתות להנאתו לפני ברכת המזון ואינו צריך לשמור כוס מיוחדת לברכה (סברי ב"ש ברכהמ"ז אינה טעונה כוס).

אבל לפי האוקימתא (שגם לב"ש ברכהמ"ז טעונה כוס), מאי קמ"ל?
למה שאדם ירצה לטעום טיפה בידיים רק כי הוא יכול? מה יוצא מזה?

***

משמע שלהלכה ברכת המזון טעונה כוס. ולא ראינו שמקפידים על זה אלא בשמחות ואירועים בלבד. מדוע?