שלשה שאכלו כאחת ויצא אחד מהם לשוק קוראין לו ומזמנין עליו
לכאו' מה דיצא אחד לשוק צ"ל שהוא בירך ברכמ"ז דאל"כ אסור לו לצאת ובהמשך מובא
אמר להו ידי ברכה יצאתם ידי זימון לא יצאתם וכי תימרו ניהדר ונזמן אין זימון למפרע בא
וקשה דאצל מרימר רואים שאחרי ברכמ"ז א"א לזמן וצריך להבין החי' ביניהם
ועוד בהתחלה שיצא אחד לשוק איך הוא בירך לעצמו והרי הוא כבר התחייב בזימון ואם לא בירך איך יצא לשוק?