"אם ראה תראה"

רבי ישמעאל - אם ראה מותר, ואם לאו - תראה, שאלך ואסתתר.
רבי עקיבא - א"כ ילכו כולן ויסתרו, אלא דיברה תורה כלשון בני אדם.

בגיליון העיר שבמסכת סוטה יש סוגיה מקבילה וכל השיטה מוחלפת, רבי ישמעאל לרבי עקיבא ולהיפך (וכך מסתבר, כפי שנבאר לקמן).

עוד הוא מפנה לתוס' במנחות, שדן בשיוך האומרים "דיברה תורה כלשון בני אדם".

קיצור המהלך (בתוספת נופך):

בכל התנאים שהגמרא מונה אותם כסוברים "דיברה תורה כלשון בני אדם" - נמצא סתירות. פעם ס"ל דיברה כלשון בנ"א, ופעם דורשים כפילות.

אך רבי עקיבא ורבי ישמעאל עקביים: תמיד ר"ע דורש ור"י ס"ל דתכלב"א.

זה גם מתאים לשיטתם: רבי עקיבא דורש כל קוץ וקוץ וכל אתין וגמין, לכן דורש גם כפילות.

אבל רבי ישמעאל פשטן.

לגבי שאר התנאים, לא נמצא בפירוש שיאמרו דיברה תורה כלשון בנ"א, אלא הגמרא מציעה לבאר מחלוקות נקודתיות בכך. ולא בדרך הכרעה, אלא כהצעה, בדרך משא ומתן. ולכן נמצא שפעם יאמרו שדורשים ופעם יאמרו שס"ל דיברה תורה כלשון בנ"א - היינו שאפשר לומר, ולא שכך ודאי. וכן דרך הגמרא להציע לכאן ולכאן.