"וניפלוג נמי ר"א בהא? היכי ליעביד, ניתיב בחוץ והדר ניתיב לפנים, כשם שמצוה להקדים עליונים לתחתונים כך מצוה להקדים פנים לחוץ, וניתיב לפנים והדר ניתיב לחוץ? כיון דאיכא חטאת ואשם דכי נכנס דמן פסולין לא פסיקא ליה":

הגמרא אומרת שגם לרבי אליעזר שיש לו את הפטנט של רואין זה לא יעזור.

נשאלת השאלה, אם בסופו של דבר צריך עכשיו לפסול 2 קרבנות בגלל התערובת,
ובעצם יש לנו פיתרון מצויין שיכשיר את 2 הקרבנות, אם נעשה קודם את החיצוני ואחר כך הפנימי, וכל הבעיה היא שלכתחילה צריך לעשות קודם את הפנימי,
האם זו סיבה מוצדקת להפסיד 2 קרבנות ולשרוף אותם?

מה בדיוק הלימוד הזה שצריך לעשות קודם את הפנימי? רש"י רק אומר: "דפנים חשוב". זה לימוד מדאורייתא? סברא בעלמא? וגם אם זה דאורייתא, האם יש כאן תרתי לעיכובא כמו שנהוג בקדשים? לכאורה זה רק למצוה ולא מעכב אז למה להפסיד 2 קרבנות בגלל זה?