הגמרא דנה בעולה שנשחטה ע"ג המזבח, שעליה נאמר שיש להפשיטה בראש המזבח. למ"ד יש הפשט וניתוח בראש המזבח זה דין פשוט - מדובר בעולה כשירה. למ"ד אין הפשט בראש המזבח, הגמרא מסבירה שמדובר בעולה פסולה. ההפשט הוא לצורך העור והבשר נשרף (כך ע"פ רש"י).
על כך שואלת הגמרא מן התוספתא "כיצד עושה מוריד את הקרבים למטה ומדיחן " - אם מדובר על קרבן פסול שלא מוקטר על המזבח לשם מה ההדחה? ועונה מה שעונה (ראה להלן).
יש להעיר שנוסח התוספתא המצוי בידינו הוא "מפשיט ומנתח ומוריד את הדם וזורקו למטה מוריד את הקרבים ומדיחן במים וחוזר ומעלה אותן ומוריד את העור לכהנים וחוזר ומקטיר את הכל." כלומר: אין שום ספק שהתוספתא מדברת על עולה כשרה. אולי קושיית הגמרא היא מבריתא אחרת שאינה התוספתא שלנו, או שהיתה להם גירסא אחרת.

גם תשובת הגמרא היא לא פחות ממדהימה. "מדיחן למה לי? דאי מיתרמי כהן אחרינא ולא ידע נסקינהו ". הגמרא מבחינה מייד בבעיתיות שבתשובה הזאת ושואלת "ואנן ניקו נעביד להו לכהנים מילתא דאתו בה לידי תקלה? ". את המשך הגמרא (אפ''ה עדיפא שלא יהו קדשי שמים מוטלים כנבילה ) ניתן להבין בשתי צורות:
אפשרות א', השמרנית יותר, אומרת שאכן הגמרא חוזרת בה מן התשובה הראשונה. עלינו לדאוג שהקרביים לא יגיעו למזבח. למה אם כך שוטפים אותם? כדי שיראו בצורה מכובדת (הגמ' עדיין מכנה אותם "קדשי שמים" למרות שמדובר בקרבן פסול!). ע"פ אפשרות זו היינו מצפים למילה כמו "אלא" המבטאת חזרה מן האמור לעיל.
אפשרות ב' היא שאכן אין כאן חזרה. עדיין הגמרא סוברת שמדיחים את הקרביים על מנת שכהן אחר יעלה אותם בטעות. מדוע לגרום לכהן מכשלה שכזאת? כנראה שזה הרע במיעוטו - עדיף על האופציה שקדשי שמים יהיו מוטלים בבזיון כנבילה. אפשרות זו בהסבר הגמרא נוחה יותר טקסטואלית, אך הקשיים שבתוכנה ברורים.

איך שלא יהיה, ברור שלפחות בהו"א הגמרא חשבה שניתן להעלות אפשרות כזאת - שנגרום להטעיה מכוונת של הכהנים. מעין זה מצינו (אם כי יש חילוקים רבים) לגבי עורלה בחו"ל. הדין הוא שספק עורלה בחו"ל מותר, ובגמרא (קידושין לט) מסופר: "אמר ליה לוי לשמואל אריוך ספק לי ואנא איכול " ופירש רש"י - "ספק לי. לקוט שלא בפני שיהיה ספק אצלי ואנא איכול, ובערלה קאי." כלומר: שמואל התבקש להביא עורלה ללוי, רק באופן שלוי לא ידע בודאות שזו עורלה, וכך יוכל לאכול מדין ספק עורלה בחו"ל. יתכן שאצלינו העקרון דומה - לכהן שיודע שמדובר בקרבי קרבן פסול אסור להעלות אותם, אך אם כהן אחר (שאינו מודע) יעלה אותם למזבח, אז יופי. הדבר מעלה מחשבות האם פסולי מזבח הם פסולים "בעצם" או שעיקר הבעיה היא בכהן המעלה - איך אתה יכול להעלות דבר כזה למזבח (הקריבהו נא לפחתך). בודאי ניתן לחלק בין פסולים שונים ואכמ"ל.