האם זה עדות על עוד דבר שרבי היה עושה באמצע תפילה.
או שבא לספר כאן הנהגה של רבי גם במשך היום בלי קשר לתפילה.

מצד אחד: אחרי שר' חנינא מונה את כל הדברים שרבי כן היה עושה באמצע התפילה, הוא מפסיק עם מה שלא היה עושה, ושוב חוזר לספר שהיה מניח ידו, מסתבר שלא קשור לחלק הראשון, שאם כן למה לא אמרו ביחד עם כל האחרים.
מצד שני: איך נכנס לברייתא זו - המדברת מענייני התפילה - הנהגה כללית.

לפירוש תוס' ברור שמדובר על התנהגות בתפילה, רק לפירש"י יש לעיין.