במשנה נאמר:
"השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר - בונין את הכותל באמצע.
מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבינין - בונין,
הכל כמנהג המדינה".

ובגמרא אצלנו:
"הכל כמנהג המדינה. הכל לאתויי מאי? לאתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנא".

יש לי שתי קושיות על כך:

1. על שאלת הגמרא - מי אמר ש"הכל כמנהג המדינה" בא לרבות משהו? אולי זה רק משפט סיכום כללי לאחר שהובאו דוגמאות לפני כן? [השאלה הזאת שלי מציקה לי תמיד כשיש שאלה כזו של הגמרא]

2. על תשובת הגמרא - למה המשנה כתבה דין "גויל, גזית, כפיסין, לבינין", אך את דין "הוצא ודפנא" לא כתבה במפורש אלא כתבה רק את הריבוי ("הכל כמנהג המדינה") כדי שנלמד זאת מכך? למה השתנה ה'מזל' של "הוצא ודפנא" לעומת שאר החומרים שכן הוזכרו במשנה?