מצינו כמה פעמים במסכת במקרים שונים, אברי חטאת שהתערבו בעולה
דם שהתערב במים וכן במנחות כשיש ספק אם זה שיריים או קומץ.
רואין כאילו זה עצים ולא עוברים על כל שממנו שאסור להקטיר משהו שכבר הותר.

האם אין בעיה מצד שמכלה קדשים?
בתרומה יש דין של משמרת שאסור להפסיד תרומה. כמדוני שיש לימוד שגם בקדשים זה כך ובודאי שאסור להפסיד קדשים. איני יודע אם זה רק עשה או גם לאו.
ולפי זה, האם מותר כשאין לנו ספק, לקחת בשר חטאת שעומד לאכילה ולשים אותו על האש ולומר רואין? בודאי שלא. הרי אתה מפסיד קדשים בידיים.

אז למה כאן הגמרא רק מדברת מצד האיסור שאסור להקטיר, כל שממנו לאישים?
מה לגבי האיסור להפסיד קדשים?

אולי ניתן לומר שמכיוון שיש לנו ספק וממילא לא ניתן לאכול את הבשר או המנחה וזה הולך לאיבוד ממילא, אם כן במקרה כזה מותר.