ארחב"א אריו"ח ל"ש (דביש מראית דם כשר אע"ם שהרוב מים) אלא שנפלו מים לתוך דם, אבל נפל דם לתוך מים (לא בבת אחת) ראשון ראשון בטל. אר"פ ולענין כיסוי וכו'.

יש לחקור האם בעצם כשהדם ממשיך ליפול עד שמקבל מראה דם הריהו חוזר וניעור כמו בדם לגבי כיסוי, אלא שכבר נדחה (ובזה שונה ממנו כיסוי, דאין דיחוי במצוות), ונמצא שיש כאן דם אלא שהוא פסול מפני דחייתו. ואם כנים אנחנו בזה א"כ מכאן ראיה שדם שנפסל מפני דחייה, פסול אף בדיעבד (ייתכן שהדבר פשוט בלאו הכי ממקורות אחרים),
אלא שאולי ישנה איזו סברא לומר שמפני שגם אם יהא ניעור ייפסל משום דחייה שוב אינו ניעור לחנם, והשתא אין כאן כלל דם. וצריך בירור.