מה פירוש "עשה כדברי ב"ש לא עשה כלום"?

האם מי שהיטה בכוונה בקריאת שמע של ערבית, או קם בשל שחרית - לא יצא ידי חובה גם בדיעבד? צריך לחזור ולקרוא שוב?

וכן להיפך. האם לפי ב"ש מי שראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית (ולא היטה ראשו פנימה ונמשך אחר שולחנו, אלא אכל כמו "רעבע" - מרים את הכפית אליו ולא מרכין ראשו לצלחת..) - לא קיים כלל מצוות סוכה? צריך לחזור ולברך "לישב"? בלילה ראשון חייב שוב לאכול כזית?

תינח ב"ש בסוכה מבטלים את מצוותו של שולחנו בתוך הבית, גזירה שמא ימשך אחר שולחנו. הגיוני.

אך לב"ה שאין פסול עצמי בקריאה מוטה או עומד, רק כי זו דעת ב"ש - פוסלים את המצווה??
תמוה לי מאוד.

יוצא שלא זו בלבד שהכריעו שהלכה כב"ה, אלא שפסקו שאסור לעשות כב"ש! עד כדי שאפילו העושה כב"ה, אלא שרוצה "להרוויח" גם ב"ש - יפסלו את מצוותו. למרות שאם לא היה מכוון לחשוש לב"ש - היה יוצא ידי חובה!

אני יכול להבין את הביקורת על רבי טרפון שסיכן בעצמו להחמיר במקום שלא נצרך. אבל מה כ"כ גרוע בחומרה בסתם מקום?