"עשאן למעלה מחצה כשר ומחצה פסול למטה מחצה כשר ומחצה פסול".
שאלת הגמרא היא למה כשר הרי זה היה דחוי?

לכאורה, האם לא היה ניתן לחלק בין המקרים? אצלינו מדובר שיש בהמה פסולה שאסורה לעלות לגבי מזבח. כאן 2 הקרבנות כשרים בתכלית הכשרות, אין כאן שום פסול, אלא שאין אנו יודעים כיצד להקריבה. אולי במקרה כזה לא חשיב דחוי שכל קרבן כשר לגמרי.
למשל, אם יהיה מצב שאין לנו כהן שיכול להקריב, כולם חולים, ובצהריים הגיע כהן בריא לעבוד, האם נגיד שכל הקרבנות נדחו? הרי לא היתה בעיה אמיתית בקרבנות אלא שטכנית לא היה לנו כהן.

עוד שאלה, האם היה שייך להזות את הדם גם למעלה וגם למטה בתנאי וכך לצאת ידי חובה בכל מקרה?
אמנם יש לנו בעיה שגם המליקה שונה. האם להבדיל את הראש או לא. האם זה לעיכובא?