מגילה דף כד
האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין
אף בלבנים לא יעבור....
חיישינן שמא מינות נזרקה בו.

"מינים" אלו תלמידי יש"ו.

ונראה לי לקשר סוגיא זו לסגוגיית דף היומי..(נדה סא)

בפולמוס של אספסינוס גזרו
על עטרות חתנים. ועל האירוס.
בקשו לגזור על בגדי צבעונין...
אמרי. הא עדיפא, כדי להקל על כתמיהן.

ז"א
חכמים חשבו בתחילה לאסור בגידי צבעוניים זכר לחורבן.
אבל הבינו...
שזה יגרום לבעיות בשלום בית - שיאסרו יותר כתמים....
ולכן התירו.

והצבוע הזה בא לאסור...
ואולי אפשר לקשר גם לגמרא בסוטה כב
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה
אל תתיראי מן הפרושין
ולא ממי שאינן פרושין
אלא מן "הצבועין"
שדומין לפרושין
שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
(וזה עוד הסבר למה קראו להם צבועים)

כולי האי - ואולי