|
|
א: רש"י דרבנן לא קמיבעיא ליה. דכיון דלרבנן מטמיא בפנים כבחוץ אלמא רואה הויא... תי' דלא כך משמע הדרשה של רבנן שדרשו 'דם יהיה זובה- בבשרה' שבין דם בין ש"ז בין זוב מטמאין אותה כבר בבשרה אע"פ שזו טומאת בית הסתרים כלומר למעשה יש כאן לימוד שאין הפרוזדור נחשב בית סתרים אלא מקום גלוי לעניין טומאה, ומה השייכות בין הנ"ל לרואה או נוגעת?!? ב: לעולם לא שמיע ליה. מתני' ודקאמרינן מסברא נוגעת הויא לא היא מסברא לא מיפשט לן דאיכא למימר מדאחמיר רחמנא בבעלי קריין בסיני דכתיב (שמות יט) אל תגשו אל אשה ולא הזהיר על טמא שרץ רואה הויא: לכאו' מוכח מכאן שאיננה כלל רואה לעניין לסתור, הרי אם נלמד מסיני נראה שהפרשה כלל לא עסקה בטומאת נדות וזבות (דא"כ לא היה די ב3 ימים אלא לא היה ניתן להטהר מזה כלל שבכל יום מישהי נדה) וא"כ מוכח שאין שום קשר בין טומאת משמשת ופולטת לדין זבות וסתירתה |