בעא מיניה רבי יוסי בן שאול מרבי המפלת דמות עורב ושליא מהו אמר ליה אין תולין אלא בדבר שיש במינו שליא קשורה בו מהו אמר ליה דבר שאינו שאלת איתיביה המפלת מין בהמה חיה ועוף ושליא עמהן בזמן שהשליא קשורה עמהן אין חוששין לולד אחר אין שליא קשורה עמהן חוששין לולד אחר הריני מטיל עליהן חומר שני ולדות שאני אומר שמא נמוח שפיר של שליא ונמוח שליא של שפיר תיובתא

לכאורה את הקושיה אפשר היה לתרץ שלצדדין קתני. מין בהמה וחיה ושליה קשורה, בהמה חיה ועוף שאין שליה קשורה. ולמה לא תרץ כך? נראה שהתיובתא אינה על "דבר שאינו שאלת" אלא על עקר העניין. מי שאומר שאין תולין אלא בדבר שיש במינו שליה, מניח שאכן עורב הוא שנוצר במעי האשה. ואינו, אלא אדם הוא אלא שדומה לעורב. ומכך שהבריתא כרכה יחד בהמה חיה ועוף משמע שגם היא רואה את הדברים כך. שאל"כ – מה ההו"א.

הדיון הוא לא על "דבר שאינו שאלת". כי על זה יש לשאול: וכי כל המקרים מתחילת הפרק הם דבר שישנו? ודאי שלא. אלה מקרים תיאורטיים שבאו להתמודד עם השאלה מהו ולד ומה דינו של ולד מעוות. התיובתא כאן באה ללמד שבכל מקרה מדובר על אדם. אלא שיש לו צורה מעוותת.