אביי אומר שהמחולקת של משנתינו עם ראבר"ש היא האם חיתוך רוב בשר מעכב, ומנין שבכלל צריך לחתוך את רוב הבשר אחרי מליקת הסימן? הגמרא מביאה ברייתא מחולין. לכאורה המעיין יראה שהברייתא עוסקת שם בדיני נבילה, והיא מבארת שאם יחתוך את רוב הבשר עם שבירת המפרקת עוד קודם המליקה, כבר תיעשה מיד נבילה. ולכ' מזה ניתן ללמוד שאין לחתוך את רוב הבשר קודם המליקה אבל מנין שיש דין לחתוך אחרי?
ולא נראה שזה צורך טכני כדי להגיע לסימן השני שהרי בעולה מולקים את שני הסימנים ויש צד ששהייה אסורה ומולק שניהם בלי חיתוך רוב הבשר, הרי שזה אפשרי. וא"כ הברייתא רק באה לומר שאם רצונו לחתוך רוב הבשר עליו לעשות זאת לאחר מליקת הסימן, אבל איך ניתן ללמוד מברייתא זו שעוסקת בדיני נבלה ובאה לשלול אופן מסויים, שיש הלכה בהלכות קרבנות של חטאת העוף לחתוך רוב בשר, עד כדי שלאביי לחד תנא זה מעכב ולכו"ע זה נדרש לכחילה. וצ"ב.