כשהיו רצים הכהנים בכבש לראש המזבח, לא רצו עד ראש המזבח ממש אלא רק עד ארבע אמות משם, ולא מוסבר מדוע ה'תחרות' לא נערכה עד ראש המזבח ממש אלא פחות מזה, וגם לא מוסבר האם ב'ארבע אמות' הכוונה למרחק או לגובה, כי אם למרחק ארבע אמות מראש המזבח, הרי לא היה שם בכבש שום סימון קו סיום לתחרות במרחק ארבע אמות מראש המזבח וכיצד ידעו מי הקדים ? ואם תאמר שהכוונה לגובה ארבע אמות מראש המזבח, צריך לומר שהכוונה לגובה כולל הקרנות, ואזי בגובה שש אמות ( מתוך עשר ) מהקרקע נסתיימה הריצה, וזה בגובה הסובב ומשם מקום המערכה, ולא רצו להתחרות במקום המערכה אלא רק עד שם, ולא ראיתי מי שיסביר זאת ואשמח לקרא דעת הלומדים. ( אורך הכבש היה לב אמה, אם כן גובה הסובב היה במרחק כב אמה כלומר בס"ה 11 מטרים בערך בעליה די תלולה, ואם תאמר ארבע אמות מרחק הרי זה כ"ח אמה שהם כ-14 מטר, ובכל מקרה תחרות מאד קצרה בשעת בקר מוקדמת כשהכהנים רעננים משנת הלילה, ובכל זאת התחרות נתנה עדיפות לכהנים צעירים על פני מבוגרים שכבר אינם 'בכושר' כ"כ. מדוע ? )