ראו נא מאמרו של הרב כוכב והאשכול הכרוך אחריו.
מוצאים בש"ס שהתנאים ( בעיקר ) היו רגילים לבטא רגשות התפעלות שונים כשחוק ובכי כשהיו רואים או לומדים דבר שניתן ללמוד ממנו מוסר השכל גדול. יש לא מעט דוגמאות לכך ואכמ"ל.
נראה לענ"ד שגם משנתנו רומזת למאורע כזה ואינני יודע אם אכן :
רבי עקיבא רואה ששני גדולי הדור - רבן גמליאל ורבי יהושע, הולכים לקנות בהמה בשוק. חבל להם על זמנם ללימוד, אבל לצורך מצוה ושמחה של משתה בנו של ר"ג כדאי הדבר. בכל זאת ההפסד הינו הפסד. רוצה רבי עקיבא להראות להם שאפילו הפסד אין להם כי גם מזה ניתן להפיק לימוד חיובי מאד, ולכן שואלם שאלה בלתי מעשית לחלוטין בענייני עריות, שידוע לו מראש שכשיענו לו עליה יענו לו בענייני בהמות. ושתשובתם תהיה :
שמענו : הבא על ה' נשיו נדות בהעלם אחת שהוא חייב ( משנודע לו - קרבן חטאת ) על כל אחת ואחת, שהדברים ק''ו.
אם כן רואים על דרך השלילה שעל עבירה אחת בלי משים לב טורחים לשוק ומביאים כמה בהמות לכפרה, ומזה יש להסיק לצד החיוב שעל מצוה אחת של קניית בהמה למצוה ולשמחה ובתשומת לב, על אחת כמה וכמה שיקבלו שכר מרובה, ובזה רצה לשמחם.