בשני אשכולות בפורום המהנדס 'אליצפן' הנכבד שואל לגבי 'מחיר כלב' ומתפלמס.
אני מציע לאליצפן לעיין באשכול שהעליתי בחולין קלח על 'שילוח הקן אין בו רחמים' ומה שהגיב אחיקם שם, ולמד משם :
א. מחיר כלב הוא עוד צורה של זלזול בקרבנות ('הקריבהו נא לפחתך').
ב. המצוה שכיחה בעיקר במי שעוסקים בצאן וכלבים, כלומר רועי צאן.
'כלב אחד יכול לשמור על מאה כבשים אבל מאה כבשים לא יכולים לשמור על עצמם'. לכן ערכו של כלב לרועה הצאן גדול מערכם של כמה וכמה כבשים, אבל לגבי קרבנות אין הוא ראוי כלל. רועי צאן עלולים יותר לזלזל ולהחליף כלב בכבשים והם אני משער הכתובת העיקרית למצוה זו, אבל ברור שגם מחיר של דברים בזויים אחרים יש להימנע מלהקריב, אף החתול 'החזיר השקץ והעכבר'. ולא רק לרועי צאן - לא כאיסור אלא מפני הכבוד והמיאוס, בדיוק כפי שלא רק חזיר מאוס מאכילה אלא גם פרה שנשחטה בכשרות ובשרה נותר שלא בקרור כמה יממות.
ג. כמו שכתבתי באשכול הנ"ל, מטרת המצוות חינוכית - תודעתית, וכמו שהביא אחיקם שם מהרמב"ם - אי אפשר לשאול על כל פרט בגבולות המצוה לסיבתו כי אין לדבר סוף.
אינני יודע אם הנחתי את דעתך אבל אם לא ענה מה שתרצה ואנסה שנית.