כיצד מתייחסים חז"ל להמרתו של יצחק אבינו ע"ה באיל. האם המרה היתה אסורה כבר לפני מתן תורה ? האם חטא בכך אאע"ה ? או לאידך גיסא, מדוע נאסרה התמורה ממתן תורה ואילך אם מעשהו של אאע"ה היה חיובי ?
אנו מזכירים בפיוטים רבים 'והיה הוא ותמורתו יהיה קדש' על יצאע"ה, ולכאורה היה זה מעשה חיובי שאין כדוגמתו, ונשאר יצחק 'עולה תמימה', ומאידך על בת יפתח מסופר סיפור דומה, וחז"ל לא דברו על אפשרות המרתה אלא רק על אפשרות התרת נדרו של יפתח לגביה. מדוע ?