בדברי התוס' (ערכין טו. ד"ה כשם) וכן במפה שהביאו מוכח שלא הכירו את היחס בכיוונים בין מצרים, ים סוף, ארץ ישראלי ושאר הארצות שסביבה, וכן העירו זאת עליהם היעב"ץ ("כל מה שכתבו תוס' כאן אינו נכון, גם ציור הארצות והים הוא מתנגד למציאות"), רב פעלים ("והוא רחוק מן האמת"), וערך דל.

צורת המפה הנ"ל דומה בכל הדפוסים: פפד"מ ת"פ, סלוויטה תקפ"א, ורשא תרכ"ב, ווין תרכ"ו, וילנא תרמ"ה, ניו יורק תשכ"ג (הוצאת יונתן), ובעקבות ש"ס וילנא – בדפוסים המצויים המבוססים עליו (כתבי יד של תוס' על מסכת ערכין לא נמצאו - לא מהתוספות שלנו ולא משום תוספות אחר (תא שמע כרך ב (תשע"ב) עמ' 772 הערה 5)).
אמנם בדפוס ונציה רפ"ב ובהוצאת בזל ש"מ חסר הציור כולו, ככל הנראה מתוך תקלה, שהרי בלשון התוס' שם כתוב "כזה" וכן המדפיסים שם השאירו מקום ריק לציור, וכן בדפוס קראקא שס"ה הציור חסר. ואכן בדפוסים אלו היה מצוי שחסרים ציורים.
בספר ברכת הזבח חידושים (שם) הביא ציור שונה להסבר דברי התוס', וגם הוא אינו מיושב עם המציאות.

ובשנים האחרונות יש מהדפוסים החדשים ששינו את מפה זו כדי להתאימה למציאות, אך הדבר אינו מתאים לדברי התוס' המפורשים.....

חוסר הידע הגיאוגרפי היה מצוי במשך מאות שנים, באומות העולם ולהבדיל אצל חכמינו. כך מפת רש"י (לא רשי כתב אותה, אלא מפרשי רשי שבאו להסביר את דבריו, כגון הרא"ם) (שם הנילוס זורם במאוזן מערב-מזרח), מפת ארץ ישראל המיוחסת לגרא (שם נהר פרת יוצא מהים הגדול ועובר לאורך כל ארץ ישראל מצפונה), מפת רבי משה באסולה (שם בית גוברין קרובה לים המלח).
גם מפתו של תלמי, גדול הגיאוגרפים (והאסטרונומים) מתקופת היוונים, שהיתה נפוצה בסוף ימי הביניים באירופה, כללה טעויות רבות במיקומי הערים שבתוך הארץ (למרות דיוקה המרשים יחסית בעניין כלל העולם וצורתו), מפת אל-אדריסי מהמאה ה-12 כללה טעויות רבות נוספות. מפות העולם שהיו נפוצות בתחילת ימי הביניים באירופה היו פרימיטיביות לחלוטין ותיארו תיאור כללי מאוד של חלוקת שלושת היבשות המוכרות, באופן גס מאוד.