התלמוד הבבלי במסכת ערכין (דף ג עמוד ב ) מביא ברייתא האומרת: "הכל חייבין בציצית, כהנים לוים וישראלים.
שואל התלמוד: פשיטא! ועונה: כהנים איצטריך לי', סד"א: הואיל וכתיב (+דברים כב) לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך, מאן דלא אישתרי כלאים לגביה בלבישה הוא דמחייב במצות ציצית, והני כהנים הואיל ואשתרי כלאים לגבייהו לא לחייבו, קמ"ל: וממשיך התלמוד: נהי דאישתרי בעידן עבודה, בלא עידן עבודה לא אישתרי.

אם התורה אוסרת ללבוש שעטנז, אז למה הברייתא אומרת עד כמה חשוב ללבוש שעטנז, שכהנים הלובשים שעטנז בשעת עבודתם, היה מקום לומר שיהיו פטורים מציצית (בגלל השעטנז שבו), אולם בסופו של דבר הם לא נפטרים, כי בסיום העבודה, כאשר פושטים את בגד השעטנז, הם וחייבים ללבוש אותו כציצית.

כך הדברים מוצגים בבריתא. למה כל כך חשוב ללבוש שעטנז?.