כבר העליתי באשכול לפני זמן רב ( אין לי זמן לחפשו ) שאילו היה שילוח הקן עניין של עירור רחמים מצד הקב"ה ושל האדם, כמו גם דין אותו ואת בנו ( ואולי גם דין מיום השמיני והלאה ), לא היה בזה כל הגיון, כי מותר לאדם לצוד במלכודת צפור שזה עתה שולחה ע"י חבירו מקינה מעל הביצים או האפרוחים, וכן מותר לאדם שחבירו אך זה שחט בהמה לשחוט את הצאצא שלה מיד בתחילת היום הבא כמה דקות אח"כ ואילו היתה המצוה מצד רחמים איזה רחמנות יש כאן ?
[קרוב לודאי שהמצוה היא מצוה חינוכית, להרגיל את האדם לרסן עצמו ברכושנותו, שאף שמותר לו לרכוש לעצמו מכל המצוי לפניו ראוי לו למעט מעט בזה כדי שיהיה מודע לכך שאינו שליט בעולם ( באמת אינו שליט כלל אפילו על גופו אפילו רגע אחד שהרי אפילו על ליבו הפועם ללא הפסק כל חייו אינו שולט כלל ) ולעוררו לזה די בהגבלה זמנית חלקית וקלה, ומזה יבין שהכל צפוי ואינו בשליטתו ורק הרשות לעשות רצון הבורא ולהיטיב מחשבתו דיבורו ומעשיו נתונה לו. ונלענ"ד שזה הסבר ראוי להרבה מצוות]