מענין שמשנתינו על פסח נזדמנה בפרשת בא. בכל אופן עי' ברכות ט שלר"א מאי דכתיב בערב אתה זובח, וכבוא השמש אתה אוכל ולבוקר מועד צאתך ממצרים אתה שורף. והק' אחרונים למאי נפ"מ מהא דשורף בבוקר, הא לר"א נאכל מה"ת עד חצות ובבוקר בלאו הכי אין נשרף לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט מה"ת. ומהי המשמעות ש"זמן" השריפה התיאורטי הוא בבוקר. ובספר קהילות יעקב ברכות סימן ג' סק"ב מביא מהצל"ח ליישב ע"פ חזקיה דבשלמים למרות שלא נאכלים בלילה השני אינו חוץ לזמנו עד הבוקר דה"ה בפסח לר"א אחר חצות לא נפסל במחשב על זמן זה והאוכל בזמן זה אינו בכרת ובחטאת. ועיי"ש בכל הקטע דברים נפלאים מהקה"י דיש להרחיב את הדברים גם לר' יוחנן. ולא אכביד על הלומדים.