הגמרא מביאה משנה בנידה "החרשת והשוטה והסומא ושנטרפה דעתה,אם יש להן פקחות מתקנות אותן ואוכלות בתרומה"
מכאן הגמרא רצתה להוכיח שאישה שתפסה אותה חברתה והטבילה אותה בכוח,זוהי טבילה כשרה אפילו לתרומה.

מדוע לא ניתן לחלק בפשיטות ביניהם?
יש הבדל בין מי שאין לה דעת תמיד (כמו במשנה) ,לבין מי שהרגע תפסו אותה ,אבל היא ברת דעת .