רש"י ותוס' טרחו לבאר מדוע לא מנה עיקר דין קומץ דמנחה שמוקטר בפנים.

ולכאורה דבריהם צ"ב, דבא למנות כאן "שיעור" קומץ, וזה אכן רק בחמישה אלו, שיעור לבונה לבדה, או עם מנחה, יביא שיעור קומץ, וזה שיעור החיוב למעלה בחוץ, וכמות הלבונה בבזיכין, ובכל אלו אין כלל מעשה קמיצה. אבל מאי שייאטיה דקומץ המנחה, שם עושה מעשה קמיצה כדינו, ושיעורא ממילא קאתי.