לכאורה, אין אפילו רמז בתיאורי המשכן וכליו בתורה וכן בתיאורי בית ראשון, בספרי מלכים או בדבה"י, לכך שהאמה בה נמדדו המשכן וכליו ובית ראשון וכליו, ובעיקר מזבח העולה, לא היתה אחידה. אפילו בתיאורי מבנה המזבח במסכת מדות, אין לכך רמז. למרות זאת, קיימת אצל התנאים הסכמה ומסורת בעניין קיומן של שתי אמות כאלו ( שאם לא כן מניין יכלו לדעת, הרי כאמור, בכתוב במקרא לגבי כל מה שהיה לפני ימיו של יחזקאל ובמקורות בני תקופתם הדבר לא נזכר כלל ), אלא שנחלקו התנאים רבי מאיר ורבי יהודה, לגבי מידותיהם של חלק מכלי המשכן והמקדש. ממילא עולה השאלה, מה יסוד המחלוקת.
המחלוקת מובאת רק במשנת מסכת כלים י"ז, י ( נוסח כת"י קאופמן ):
"רבי מאיר אומר, כל האמות היו בבינונית ( כלומר בת ששה טפחים ) חוץ ממזבח הזהב, והקרן, הסובב, והיסוד. רבי יהודה אומר, ( כוונתו : חוץ מארבעת הנ"ל, המוסכמים - ) אמת הבניין, ששה טפחים; ושל כלים, חמישה".
אין ספק שהדבר התמיה כבר בתקופת התלמוד.
הסבר המחלוקת הוא לכאורה סוגיה שלימה בתלמוד הבבלי, מנחות צז, א - צח, א. סוגיה זו במסכת מנחות יסודה בשמועה והסבר ( אמוראי ) של רבי יוחנן למחלוקת התנאים, שהועברה לבבל ע"י מעביר אנונימי, אך למעט פתיחתה בהסבר זה, כל הדיון בה אנונימי גם הוא וסביר להניח שהוא הועבר במלואו מארץ ישראל מבית מדרשו של רבי יוחנן ולכן לא נזכרו בו שמות של אמוראים נוספים.

עלינו להפנות את תשומת ליבנו למספר שאלות יסוד בסוגיה:
א. האם דרשת התנאים לפסוק ביחזקאל היא בבחינת פשט או דרש ואסמכתא בעלמא ?
ב. מדוע נעשה וייעשה שימוש בשתי אמות שונות במזבח העולה ( ובמזבח הקטורת ) ?
ג. מה יסוד מחלוקת התנאים ( בסברה, מה ההיגיון העומד מאחוריה ).
ד. מדוע הועלו דווקא שלוש הצעות הסבר בסוגיה - מה הקשר בין המשמעות התוכנית למילולית, מדוע דווקא הן ולא אחרות ובסדר בו הוצעו ?
ה. כיצד הגיעו חכמי התלמוד למסקנת הסוגיה ?
על כל אלה, ראו במאמרי על השינויים במבנה מזבח העולה, העולה גם היום בחלון המאמרים, דיון מבני ורעיוני בסוגיה והצעת פתרון חדשה ופשוטה לקשיים עם סיום מפתיע...
הפרק העוסק בסוגיה נמצא בעמודים 30-39.
אשמח לקרא תגובות.