התלמוד משתמש בסגנון זה בדחיית דברי אמורא יותר מעשרים פעם בצורות כתיב שונות: בדותא, ברותא; ובכתבי היד גם: בדיתא, בריתא. מה מקור המילה? ראו עיונו המצורף של שמא פרידמן בפירושו לגיטין.
הודעה ראשית
օ הודעה ראשית ללא תוכן
תגובה להודעה
օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה
הודעה שנצפתההודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום