לראיון המלא - כאן

"הכל, למעשה, התחיל עם הדף היומי. הייתי אז בשליחות בבית היהודי בהודו. פתאום, יהודה אחי אמר לי בטלפון שהתחיל מחזור חדש של דף יומי. תפסתי כמה חבר'ה תרמילאים שטיילו, והצעתי להם להתחיל ללמוד. 'עכשיו אתם אמנם לא יודעים מה זה, אבל תיכף תדעו', אמרתי להם, וכך התחלנו.

"כשהסתיימה השליחות, וחזרתי לארץ, מצאתי חברותא להמשיך איתו את הלימוד. אנחנו לא מוותרים על אף יום. גם אם הוא בחו"ל אנחנו לומדים ב'סקייפ'. לאט לאט הדף היומי התרחב, ומצאנו את עצמנו לומדים חצי יום ביחד.

"ראיתי שזה מסתדר עם המוזיקה ועם הקריירה, וגם גיליתי שהזמן הזה, שאתה מקדיש ללימוד תורה, לא נלקח לך מהיום. אתה לא מפסיד שום דבר, רק מרוויח. אלו ארבע-חמש שעות, שאתה מקדיש רק לתורה - לומד, מתמסר, ומקבל הכוונה לחיים. אני חושב שכבר אז, כשכתבתי את השיר 'חגיגה', על אותו אדם שלמד את מסכת חגיגה, התחברתי לדמות הזו של המתמיד, שיושב ולומד.

"בשיר 'דרך חדשה' כתבתי, שהגמרא היא חדר הכושר של המוח היהודי", אמר רזאל, "היום הייתי מוסיף ואומר גם של הנשמה היהודית. לימוד הגמרא הוא סוג של התבוננות פנימה לתוך הנפש, הוא לא לימוד מנותק, בדיוק להיפך. הגמרא הכי מחוברת לחיים. היא מלמדת איך לחשוב ואיך לנשום כיהודי".