הנוסח בפרק ט בברייתא דמלה"מ ברוב כתבי היד הוא כזה
א. "מנורה שעשה משה במדבר היתה באה משלזהב וטעונה מקשה וטעונה גביעים כפתרים ופרחים, שנאמר :"ועשית מנורת זהב טהור". שומע אני יעשה איברים וידבקם לה ? תלמוד לומר : ממנה יהיו" ".

ב. "מנין לרבות נרותיה ? תלמוד לומר תעשה. יכול שאני מרבה גביעים כפתרים ופרחים ? תלמוד לומר "אותה". מה ראיתה לרבות נרותיה ולהוציא גביעים כפתרים ופרחים ? אחר שריבה הכתוב מיעט. מרבה אני את נרותיה שנעשים עמה ומוציא אני את הגביעים כפתורים ופרחים שאינן נעשין עמה. מנין לרבות מלקחיה ומחתותיה ? תלמוד לומר תעשה. יכול שאני מרבה את הצבתים ואת המלקטאות ?
אחר שריבה הכתוב מיעט. מרבה אני את מלקחיה ואת מחתותיה ש(אי)[ה]ן משמשין עמה ומוציא אני את הצבתים ואת המלקטאות שאין משמשין עמה.

כשהיא באה משלזהב טעונה מקשה. כשאינה באה משלזהב אינה טעונה מקשה.
כשהיא באה משלזהב טעונה גביעים כפתורים ופרחים וכשאינה באה משלזהב אינה טעונה גביעים כפתורים ופרחים.
כשהיא באה משלזהב באה ככר וכשאינה באה משלזהב אינה באה ככר .

ר' יהושע בן קרחה אומר :"אותה" מככר ואין נרותיה מככר, שנאמר :"ככר זהב טהור תעשה אותה".
ומה אני מקיים "ואת כליה" ? - "כל כליה" - "זהב טהור".
המשך :