קיבלתי במייל:

שלום,

1. שימו לב לניקוד המקראי: בִּלְשָׁן.
במילה "בלשן" שבשימוש היום -- ובמשמעות שונה -- מקובל "לפתוח" את האות ב', וככתוב במאמר דלקמן, התיעוד הראשון לניקוד זה הוא מלפני 110 שנה (1908).

2. מצ"ב כמה מקורות בנושא זהותו של מרדכי בלשן.

שבוע טוב,
אפ"ר


1. ר' ישעיה מטראני - הרי"ד (1165~ - 1240~). מגדולי ראשוני איטליה:
מרדכי בלשן - שהיה מבין בכל לשון , והוא "מרדכי היהודי" (אס' ה , יג) , ומרדכי עלה בעלייה זו עם זרובבל בימי כורש הראשון , וכשנתבטלה המלאכה בשנת אחת לאחשורוש (ראה עז' ד , ו , כד) חזר לו לבבל.

2. ר' משה קמחי (1127 ~ - 1190) מדקדק, פרשן מקרא ופייטן, אחיו הבכור של ר' דוד קמחי (רד"ק):
מרדכי בלשן - הוא מרדכי היהודי; רק בִּלְשָׁן - יתכן שהוא איש אחר , והוא חסר וי"ו כ"אדם שת אנוש" (דה"א א , א).

3. רבי לוי בן גרשום - רלב"ג: (1288 – 1344 ; פרובנס)
מרדכי - הוא אשר היה יושב בשער המלך בימי המלך אחשורוש.
ואל תתמה: איך יצאו מירושלים אחר שבאו שם?
כי מפני השטנה שכתבו אחשורוש ושאר מלכי פרס להשבית המלאכה,הוצרכו לצאת משם, להשתדל בכל עֹז בהשלמת הבנין אחר שימצאו חן בעיני מלכי פרס.

4. תוספות מנחות דף סד עמוד ב
אמר להו מרדכי. פירש בקונטרס דהוא מרדכי שהיה בימי אחשורוש. ותימה הוא לומר שהאריך ימים כל כך, ונראה על שם מרדכי הראשון היו נקראין הממונים על שמו לפי שאינם ממנים אלא בקיאים בעלי שכל ומדע:

5. תוספות מסכת בבא קמא דף פב עמוד ב
ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא. כו' - משנה היא במנחות בפ' ר' ישמעאל (דף סד: ושם) וא"ת והא בימי מרדכי הוה המעשה כדאמר התם בגמ' דאתא חרשא אותיב ידיה אגנה כו' אמר להן מרדכי ותימה גדולה היא אם חיה מרדכי כל כך דבית חשמונאי לא היה כי אם ר"ס שנים קודם החורבן כדאמר בפ"ק דע"ז (דף ט.) ונראה לר"י דכל אותן שהיו בקיאים ברמזים ובלשונות היו נקראים על שם מרדכי לפי שהוא היה ראש וחכם להכיר ואותו מעשה דג' נשים דמייתי התם נראה שהיה מרדכי ממש דקאמר והיינו דתנן (שקלים פרק ה' משנה א') פתחיה על הקנין.

6. ספר יוחסין, מאמר ראשון לרבי אברהם ב"ר שמואל זכות (זקוטו), ממגורשי ספרד
ומרדכי היה שנים רבות יותר מת' שנה, והוא הנקרא במשנה בט"ו חסידים פתחיה על הקנים במסכתא שקלים, ונקרא כן שיודע שבעים לשון, ופותח דברים ודורשן ומבין אפילו לאילמים במחוג רצה לומר ברמיזה, כדאיתא במנחות פרק רבי ישמעאל (דף סד ב) בעומר ובשתי הלחם שהיה בימי החשמונים בזמן הורקנוס וארסתבלוס שהיו בסוף החשמונים אחר בנין בית שני יותר מג' מאות שנה, ופירש רש"י שם זה מרדכי שהיה בימי אחשורוש, אלא שהתוספות בפרק מרובה (ב"ק דף פב: ד"ה ועל) נסתפקו בזה כיצד חיה כל כך שנים ותרצו כי המבינים כמוהו היו קורין לו מרדכי על שמו. ועוד חזרו בעלי התוספות לומר כי מה שאמר פתחיה על הקנים. והמעשה של שלשה נשים שבאו לפניו ואמר א' לעונתי, וא' לימתי, וא' לזיבתי, ופירש הוא בעונה סכנה, והשנית סכנה בים, והשלישי זאב בא ליטול בנה - שהוא מרדכי עצמו כדאיתא בשקלים ירושלמי ובמנחות. וכן פירש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה בפ' ה' דשקלים.

7. שפת אמת שם בד"ה א"ל מרדכי
פי' הקונט' דהוא מרדכי שבימי אחשורוש ותימא כו' וע"ש מרדכי הראשון נקראו כולם כו'.
הא דנדחקו רש"י ותוס' ולא פירשו כפשוטו שהי' מרדכי אחר הוא משום דמסיק בגמ' והיינו דכתיב מרדכי בלשן שהוא מרדכי שהי' בימי אחשורוש [אכן בב"ק (פ"ב ב) כ' התוס' דאותו שהי' בימי חשמונאי הי' מרדכי אחר אבל מעשה דג' נשים הי' מרדכי ממש ע"ש]
אבל אפשר לפרש כפשוטו שהי' מרדכי אחר. רק משום דמסיק הגמ' האי שבחא דבייל לישנא ודריש מסיים דכה"ג מצינו דקראו למרדכי שהי' בימי אחשורוש בלשן שהי' ג"כ בייל לישנא ודריש: