סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

פורום פורטל הדף היומי

סוכהכו ע"אכא תשרי תשע"ט03:32למה לא ישנו האמוראים בסוכה? / ‏אור חדש
ת''ר הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה הולכי דרכים בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום הולכי דרכים ביום ובלילה פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה הולכין לדבר מצוה פטורין בין ביום ובין בלילה כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא כי הוו עיילי בשבתא דרגלא לבי ריש גלותא הוו גנו ארקתא דסורא אמרי אנן שלוחי מצוה אנן ופטורין
רש"י:
הולכים לדבר מצוה פטורין ביום ובלילה. אף על פי שאין הולכין אלא ביום ומשום דטרידים ודואגים במחשבת המצוה ובתיקוניה פטורין מן המצוה: שלוחי מצוה אנן. שבאנו לשמוע הדרשה ולהקביל פני ריש גלותא: ארקתא. על שפת הנהר:

למרות פשט ההוראה של הבריתא שההולך לדבר מצווה פטור מהסוכה גם בזמן שלא עסוק במצווה בפועל (ובזה שונה דינו מההולך לדבר רשות) בכ"ז ראו הראשונים לצמצם הפטור ככל הניתן למצב שיש חשש שאכן תפגע המצווה מההתעסקות בסוכה, כך ברש"י שכאן וכך בשה"ר והפוסקים על סוגיה זו.
אומנם כמובן שבפשט הסוגיה הדבר לכאו' נכנס בקושי רב, הרי אנו מכירים את ר"ח ורבה בר רב הונא כגדולי האמוראים ואילו הריש גלותא שבדורם לא מוכר לנו כאמורא ואנו רק יודעים עליו שהיה חותנו של ר"נ ובתו ילתא היתה 'אשה חשובה'.
האם הקבלת פני אדם כזה למחרת היום אכן מצדיקה פטור מסוכה בלילה? וכן מה העניין של 'לשמוע דרשה' וודאי לא מהריש גלותא שמעו הדרשא שהרי היה זה תפקידם של ראשי הישיבות למסור השיעור של ה'ריגלא' ואם כן למה זה שלמחרת ישמעו שיעור תורני מאמורא עמית פוטרם כעת ממצוות הסוכה?

שאלה נוספת (שלדעתי טומנת גם את התשובה): לעיל בדף י' ע"ב מסופר ש:
אתמר נויי סוכה המופלגין ממנה ארבעה רב נחמן אמר כשרה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי פסולה רב חסדא ורבה בר רב הונא איקלעו לבי ריש גלותא אגנינהו רב נחמן בסוכה שנוייה מופלגין ממנה ארבעה טפחים אשתיקו ולא אמרו ליה ולא מידי אמר להו הדור בהו רבנן משמעתייהו אמרו ליה אנן שלוחי מצוה אנן ופטורין מן הסוכה

כלומר שלא היתה שום מניעה למצוא סוכה בעיר סורא ואף ר"נ עצמו, שהיה ה"רב נחמן. אב בית דין היה ונגיד ומצוה בבית ראש גולה ועושין על פיו:[רש"י שם]", היה מוכן לארח את גדולי הדור בסוכתם ובוודאי שגם כך רבים וטובים אחרים מהעיר
מדוע אם כן בשנה האחרת (כמסופר בדף כו) הם לא הואילו להכנס לעיר ולישון שם, האומנם היה הדבר פוגע ביכולתם 'להקביל פני הר"ג'?

אלא שלדעתי התשובה הינה שלא ביקור נימוסין בלבד ערכו האמוראים בסורא ובטח שלא באו לקבל פני רבם (כרש"י שם) שהרי לא היה הר"ג ביחס אליהם אלא כתלמיד במקרה הטוב ואף ע"ה במקרים רבים אחרים
למה אם כן טרחו לצאת מסוכתם בחג ולהטלטל עד סורא מושב הר"ג?
נראה שעשו זאת בשליחות מצווה כלומר היו שלוחי קהילתם לדבר מצווה או כלש' דומה היו הם 'שלוחי ציבור' שבאו להשתדל אצל הר"ג על ענייני קהילתם
וכיוון שהיה ר"נ גדול ונגיד בבית הר"ג וכל משימתם היתה להשתדל אצלו לטובת קהילת וודאי לא רצו לפגוע בר"נ (ובכך בשליחותם) וממילא הבינו שאם ההקפדה על הלכ' סוכה תגרום להם לסכסוך עם ר"נ פסקו את דינם שמצוותם פוטרתם מהסוכה אך לא כי 'יהיו עייפים בלבד' למחרת אלא כי כעת הצלחת שליחותם דרשה שלא להסתכסך עם ר"נ, ממילא ברור גם למה בשנה האחרת לא נכנסו ללון בסוכת אדם אחר בעיר שתהיה כשרה גם לשיטתם, הרי היה בכך פגיעה בר"נ שהזמינם וזאת לא יכלו לעשות מחמת שליחותם

מועדים לשמחה

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר