בדין ג' כפרים המשולשים, שרואין את האמצעי כאילו מתקרב לבין החיצוניים, ומחברן.

השאלה למה רואים את האמצעי כאילו נמצא בין שני החיצונים הרי בפועל אינו שם כלל, ומה הסברא של דין רואין כאן.
וענין זה הוא עוד יותר מחודש לשיטת רש"י והרמב"ם דנותנים קרפף מכל צד לכפר האמצעי שאינו נמצא כאן בפועל. דהיינו שנותנין בסך הכל מרחק של 283 אמות בין החיצוניים, [141 אמה מכל צד של האמצעי, בינו לבין כל אחד מהחצוניים] בתוספת אורך הכפר האמצעי שהוא ללא הגבלה אפ' יותר מא"א, ובתנאי שאמצעי יכול להיכנס באויר שבין שנים החיצוניים.

תודה רבה למי שיכול להאיר עיני.