הוא ישב בצלו ולמד ממנו תורה, ישב שם בשקט והקשיב לכל מילה שקיבל ממנו, הרבה תורה לימד אותו שם, הלכות למשה מסיני, ''אבל למה'' הוא לא שאל ''ככה'' הוא לא ענה לו כי זה הלכה למשה מסיני, משום מה הוא לא היה רעב וגם צמא הוא לא היה, פשוט הגה בתורה יומם ולילה, הוא ישב על הגובה ולמד מנותק מכל ההמולה שהתרחשה בתחתיתו למטה, ישב כמו אברך בכולל ולמד תורה שקיבל מסיני במתנה.

- ''את התפילין שלך תעשה בצבע שחור, אה ותעשה אותם מעור יפה עם אות-שין גדולה בולטת בצד'' אמר לו הקול, רגוע ואבהי
- ''בסדר, אני רשמתי'' עונה לו משה בקולו האנושי
- ''ותעשה להם בסיס מעור רחב ואל תשכח לחבר אותם עם רצועות ארוכות גם מעור, אה, ושהרצועה תעבור במעבורת בתוך הקוביות השחורות''
- ''כן השם, אני זוכר, רשמתי ובאיזה צבע אתה רוצה את הרצועות?''
- ''שחור''
- ''אוקי, שחור מצוין, ובפנים איזה צבע תרצה את הרצועות''
- ''לא יודע, שחור, לבן, ירוק, מה שבא לך משה, אתה גדול, אה, רק לא בצבע באדום, זה לא צבע יפה לתפילין''
- ''בסדר, ואיך אתה רוצה לסדר את הפרשות?''
- ''תכתוב בארבעה ספרים ותשים אותם בארבעה בתים שונים''
''שים ''קדש לי - והיה כי יביאך'' מימין, ו''שמע - והיה אם שמוע'' בצד שמאל''
- '' טוב השם, אני ישים אותם ככה, בארבעה בתים נפרדים, כמו מי אתה רוצה שאני יסדר אותם, למען השם? כמו רשי או כמו רבינו תם?''
- ''כמו רשי ורבינו תם'' ענה לו הקול ונשאר ספק אם זה כמו רשי ורבינו תם או כמו רשי או רבינו תם.
- ''אה משה, לפני שאני הולך, אל תשכח לקשור את זה מאחורה בצורה של אות דלת''
- ''אל תלך'' התחנן פתאום משה וחש שחשך סביבו
- ''אל תדאג משה, עם זה אתה לא צריך לפחד, יראו אותך כל עמי הארץ ויראו ממך''
- ''הראה ני נא את כבודך''
ובתוך כל הערפל הוא הופיע בפניו, דמות ענקית בצורה מסתורית, חסרת דמות ודמיון, עטופה בעננים כבדים של קדושה, הוא הסיר את כפו ומשה ראה את זה במו עיניו, אות דלת ענקית שקשורה לו מאחורה, ''ריבונו של עולם'' הוא חש על הגובה, אהבה, אהבה עם קשר שמחוברת לרצועה, אהבה שקשורה בצורה של אות דלת שיושבת מאחור על העורף כנגד פני האדם.
- ''עכשיו תרד כי הם למטה עשו מספיק נזק כשהלכת''
ונסתלקה השכינה והוא נותר בהסתרה בתוך המדבר, אין לו כוח לרדת, לא רוצה לראות את מה שהוא רואה, הידיים שלו כבדות, נשבר לו.