מהסוגיה שלנו עולה שיש צורך בכל דין בענייני קדשים שהתורה תכתוב פעמיים כדי שזה לא יהיה רק למצוה אלא גם לעכב.

עד כמה שזכור לי זו דרישה מיוחדת רק לקדשים - מישהו זוכר את המקור לכך?

ומה ההגיון שבדבר? למה לחלק בין כל דיני התורה לדיני קדשים? ומדוע התורה צריכה לכתוב בדיני קדשים פעמיים? מדוע לא מספיק פעם אחת? היכן שמענו שלולי היה כתוב רק פעם אחת דין מסויים בתורה אז הייתי חושב שזה רק לכתחילה? חילוק בין לכתחילה לדיעבד מוכר והגיוני בדיני דרבנן - אך מה פתאום גם בדיני דאורייתא?