מקור

זכיתי ב"ה לסיים מסכת זבחים אתמול (שבת פר' ראה).
מרגש!!
לא היה קל. אפילו מאתגר מאד מאד.

ניסיתי לכתוב משהו מלומד שכזה ולא הצלחתי. החלטתי לכתוב ספונטני מהלב, רק כמה אנקדוטות על עצם העניין ולא על תוכן המסכת בכלל:

* שעה זוגית - אם אתם מחפשים מה ללמוד בחברותא עם בן הזוג - דף יומי יכול להיות רעיון מושלם.

* התמדה - אף פעם לא הצלחתי להתמיד לאורך זמן במשהו אחד. תמיד ההתלהבות יורדת. אז הפעם זה ההפך. זו מסכת שלישית ב"ה שאני זוכה לסיים והרצון והסקרנות והעניין רק הולכים וגדלים.

* הזמן עובר - אם מפספסים יום, הדפים מתקדמים. חייבים לעמוד בקצב אחרת זה מבאס, לרוץ מאחור...

* התגובות - אני לומדת את השלב הראשוני על פי רוב ברכבת בדרך לעבודה ובחזרה. התגובות מעניינות.

באחת הנסיעות (בקרון השמורים ), אחד הפקחים שיתף שהוא מנסה להתמיד ומתקשה. אבל בגלל שהוא ראה אותי כמה פעמים ברצף לומדת אז הוא מתבייש והחליט לחזור ולנסות להתמיד בדף היומי...

שני חבר'ה שנראים הסדרניקים ישבו באלכסון מולי. התלחשו והתלחשו עד שהוציאו גמרא דקה והתחילו ללמוד יחד את הדף היומי.

* כשנגמרת הנסיעה ברכבת או כשנגמר זמן הלימוד שהקצבתי לי כמעט תמיד בא לי עוד. לא בא לי להפסיק. מעניין אותי מה הלאה ומה דעת זה ומה ישיב לו ההוא וכו.

* קרדיט עצום לשוטנשטיין, החברותא הבסיסי שלי. עוברת עליו ועל הערותיו המחכימות שלוש פעמים לפני הכל.
וכמובן קרדיט לא פחות לפורטל הדף היומי, שתשובה לכל שאלה, בעיה ועניין בענייני הדף היומי - נמצאת בו בנגישות מירבית.

* תגובות המשפחה הקרובה והחברים הקרובים.
באחד המפגשים עשינו סבב וכל אחד היה צריך לספר על עצמו סוג של משהו שהוא עוסק בו בשנה האחרונה ולא יודעים עליו.
שיתפתי בזה.
התגובות היו מעניינות מאד.

מסתבר שהנשים לוקחות את זה קשה יותר לעומת הגברים שמפרגנים, מתעניינים ואפילו מביעים רצון להתמיד יותר בעצמם.

נקודה למחשבה...

* אני רק בהתחלה. מתקשה המון. לא מבינה מלא וצריכה לקרוא וללמוד שוב ושוב. משתדלת לא לוותר לעצמי על ההבנה והדיוק. הייתי מכנה את עצמי - 'מאותגרת דף יומי'.

אשמח מאד לטיפים להמשך ...