בשעתו כתבתי לעצמי מאמר גדול בטיוטה, ובו טענתי שמיקומה של שילה בתל שילה ליד הישוב שילה כיום, הינו מוטעה, ושלענ"ד - אם נלך בעקבות חז"ל האמוראים - לא יתכן ששילה נמצאת שם. הזיהוי ההיסטורי ארכיאולוגי מבוסס כידוע על זיהוי נוצרי של ראשוני הנוצרים עפ"י השם 'סילון' ( ולכן הם בנו סמוך לתל שתי כנסיות ששרידיהן מצויים שם. בחפירות תל שילה נתגלו שרידי ישוב הן מתקופות השופטים, והן מתקופות מאוחרות יותר, והמימצאים יכולים היו להתאים אולם אינם כלל הוכחה. בעבר סברו שהמשטח הצפוני המישורי של התל הוא מקום עמידת המשכן אולם זה אינו באמת משטח ישר והיו בו מבנים שנתכסו. שרידי חומות משני צידיו אינם יכולים להעיד לענ"ד על כך שביניהן עמד המשכן.
הבאתי במאמרי מספר ראיות לדברי. אולם משום מה נתעלמה ממני ראיה מרכזית מהדף היומי של היום:
"רבי יוסי ברבי חנינא אמר {דברים לג-טז} 'ורצון שוכני סנה' עין שלא רצתה ליהנות מדבר שאינו שלו תזכה ותאכל בין השנואין" ופירש"י :"בין השנואים. שילה קדשיו נאכלין אף בגבולי שאר שבטים ששנאוהו".
תל שילה מרוחק מאד מנחלת כל שבט אחר ולכן אין זה הגיוני שיותר לאכול קדשים קלים שהוקרבו בשילה בנחלת שבטים אחרים. ברם לענ"ד ( כך הצעתי במאמר ), לפי חז"ל, שילה עמדה בגבול נחלות אפרים ובנימין ( וכמובן המשכן של שבט לוי ) ולכן הדברים הגיוניים.
הראיה לכך היא בהמשך :
"כי אתא רב דימי אמר רבי בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין שנאמר {דברים לג-יב} חופף עליו כל היום כל חפיפות לא יהו אלא בחלקו של בנימין.
כי אזיל אביי אמרה קמיה דרב יוסף.
אמר : חד ברא הוה ליה לכייליל ולא מיתקן.
והכתיב {תהילים עח-ס} ויטש (את) משכן שילה וכתיב {תהילים עח-סז} וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר ?
אמר רב אדא : מאי קא קשיא ליה, דלמא שכינה בחלק בנימין וסנהדרי גדולה בחלק יוסף, מדמצינו בבית עולמים דשכינה בחלקו של בנימין וסנהדרין בחלק יהודה ?
אמר ליה : הכי השתא ? - התם מיקרבן נחלות גבי הדדי הכא מי מקרבן ?
הכא נמי מקרבן (!) : כדאמר רבי חמא בר' חנינא :רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה לבלעה, ה''נ רצועה היתה יוצאת מחלקו של יוסף לחלקו של בנימין" !
בשנה שעברה הייתי בתל שילה עם הרב יואל בן נון שליט"א והעליתי בפניו את ספקותי וטענותי והוא לא היה יכול לדחות את דברי ממש וגם פרופ' יואל אליצור שענה על מאמר הטיוטה ששלחתי לו לא ענה עד הסוף, בודאי לא על הטענה המועלית כאן ועכשו, לכן אשמח להתיחסות הקוראים בפורום, ואשמח לשלוח לכל מי שמעוניין את מאמר הטיוטה עם תגובתו של פרופ' אליצור.