"רבי ישמעאל אומר יכול יעלה אדם מעשר שני לירושלים ויאכלנו בזמן הזה ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה בכור אינו אלא בפני הבית אף מעשר אינו אלא בפני הבית מה לבכור שכן טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח ביכורים יוכיחו מה לביכורים שכן טעונין הנחה ת"ל (דברים יב, ו) והבאתם שמה עולותיכם וגו' מקיש מעשר לבכור מה בכור אינו אלא בפני הבית אף מעשר אינו אלא בפני הבית וכו'"

לאחר שהגמרא מביאה סדרת "נסיונות" ללמוד את דינו של מע"ש כאשר אין בית מקדש , מסיימת לבסוף עם היקש בין מע"ש לבכור.
הגמרא עוד ממשיכה ומציעה לימוד נוסף ולבסוף מגיע לאותה המסקנה , המקור - היקש (אפשר להבין שהרי "אין משיבים על ההיקש").

שאלה ואולי היא שאלה "למתחילים" (אני מחשיב עצמי למתחיל וכך בעז"ה עד 120...) , מהדברים עולה שלרבי ישמעאל היה היקש כמקור לדינו זה , לשם מה נועד כל הניסיון להוכיח שדין מע"ש בזה"ז יהיה שונה כאשר כבר יש כלי לימוד כה חזק (היקש) המוכיח את ההשוואה ?