סוגיא זו של הלמד מן הלמד היא לענ"ד ראיה מוכחת לכך שיש בגמרא שאלות שאין מהן נפק"מ.
הרי יש שאלות שנשארו בתיקו. זאת אומרת, שהאמוראים לא מצאו שום משנה או ברייתא שלומדות לימוד כזה (כי אז היתה ראיה שאפשר ללומדו), וגם לא מצאו שום לימוד שהיה אפשר ללמוד כך (כי אז היתה ראיה שמכך שלא עשו זאת זו ראיה שא"א ללומדו). דהיינו, יש כאן שאלות על לימודים ששום תנא או אמורא לא מצא בפועל לימוד כזה.
וברור שאם התנאים והמוראים לא מצאו לימוד כזה, הראשונים לא יחדשוהו מדעתם.
מוכח אם כן שהגמרא דנה לעיתים בשאלות שאין מהן נפק"מ.