[הדברים נכתבו לפני כניסת השבת לכן אינם מוגהים, בע"ה במוצש"ק אשתדל לסיים]

קודם יש להבין את לשון הגמרא בדף מב עמוד א "...אבל דמים הניתנין על המזבח הפנימי, כגון ארבעים ושלש של יום הכיפורים...": וכי כל הארבעים ושלוש היו על המזבח הפנימי ?
ידוע שהסכום הכולל של הנתינות וההזאות על המזבח הפנימי היה - (שהיו מתערובת דם הפר ודם השעיר) - אחת עשרה:
ארבע על קרנות המזבח הפנימי - אחת על כל קרן, ושבע הזאות על גג המזבח.
ולכן, אי אפשר לפי הגמרא הנ"ל לדעת אם נתינה=הזאה.
ואם נבין מדברי הגמרא לעיל שבאמת אין נתינה = הזאה, שהרי היא מדברת על המזבח הפנימי נאלץ לשאול מדוע כללה הגמרא ואמרה "...כגון ארבעים ושלש..." ?

לזה נוסף עוד היבט: אין לשון רש"י כלשון הגמרא:
לשון הגמרא: אבל דמים הניתנין על המזבח הפנימי, כגון ארבעים ושלש של יום הכיפורים,
לשון רש"י: אבל בדמים הפנימים כגון ארבעים ושלש של יום הכיפורים..." ובסוף ד"ה המתחיל זה

אכן רש"י עושה הבחנה חד משמעית בין נתינה להזאה כאשר הוא מפרט את מתן הדמים על ארבע קרנות המזבח הפנימי, תיאורו המפורט מאוד לא משאיר ספק שהוא שולל שמדובר בהזאה על הקרנות (על גג המזבח לכ"ע היו שבע הזאות).
"ועל כולן הוא נותן מלמעלה למטה - בזו שלפניו על כרחו, כדי שלא יזוב הדם לתוך בית ידו, דהואיל וגבוה היא יותר מידו צריך להיות ראשי אצבעותיו למעלה, ואם מושך מלמטה למעלה - הדם זב לתוך בית ידו, ובאותן של צדדין נותן כדרך שהתחיל בזו, חוץ מאותה שבאלכסון שהיא רחוקה, ואם בא למשוך מלמעלה למטה - טורח הוא לו להיות כפוף ופושט זרועו עד כלות המתנה, אלא משכופף גופו ופושט זרועו מתחיל למטה, ונזקף והולך למעלה". (רש"י מסכת יומא דף נט עמוד א).
יוצא שלפי רש"י רק על מזבח הזהב ניתן הדם שלא בהזאה כמאמר הפסוק: ' וְלָקַ֞ח מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר וְנָתַ֛ן עַל־קַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב' (ויקרא פרק טז פסוק יח).

לדעת הרמב"ם אף על מזבח הזהב ניתן הדם בהזאה (הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה ב).