רש"י במקום:
"אם בהקרבה לא חישב ע"מ כן ואכל ממנו בשלישי אין הקרבן נפסל למפרע דהכי מידריש לא ירצה המקריב לא תהא זריקתו מרצה אם ע"מ כן הקריב".

מאי נפק"מ אם נפסל למפרע במחשבת פיגול שאז אוכלו (במזיד) ענוש כרת לבין אם אכל בשר נותר במזיד (ללא מחשבת חוץ לזמנו) שגם אז , האוכלו במזיד, ענוש כרת ?
האם העובדה שאוכל נותר במזיד בעדים והתראה ענוש מלקות , יוצרת נפק"מ ?