איתמר המעלה אברי בהמה טמאה ע"ג המזבח ריש לקיש אמר לוקה רבי יוחנן אמר אינו לוקה ריש לקיש אמר לוקה טהורה אין טמאה לא ולאו הבא מכלל עשה לוקין עליו ורבי יוחנן אמר אין לוקין עליו לאו הבא מכלל עשה אין לוקין עליו מותיב רבי ירמיה אותה תאכלו ולא בהמה טמאה ולאו הבא מכלל עשה עשה א"ל רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא אסברא לך באברי בהמה טמאה דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי בחיה והכי איתמר רבי יוחנן אמר עובר בעשה ריש לקיש אמר אינו עובר בולא כלום רבי יוחנן אמר עובר בעשה בהמה אין חיה לא ריש לקיש אמר אינו עובר עליו בולא כלום ההוא למצוה מותיב רבא אילו נאמר קרבן לה' בהמה הייתי אומר חיה בכלל בהמה כענין שנאמר זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי וגו' תלמוד לומר בקר וצאן בקר וצאן אמרתי לך ולא חיה יכול לא יביא ואם הביא כשר הא למה זה דומה לתלמיד שאמר לו רבו הבא לי חטים והביא לו חטים ושעורים שאינו כמעביר על דבריו אלא מוסיף על דבריו וכשר תלמוד לומר בקר וצאן בקר וצאן אמרתי לך ולא חיה הא למה זה דומה לתלמיד שאמר לו רבו אל תביא לי אלא חיטין והביא לו חיטין ושעורים שאינו כמוסיף על דבריו אלא כמעביר על דבריו ופסול תיובתא דריש לקיש תיובתא

בגלל שאלה מברייתא בנוגע ללאו הבא מכלל עשה, רבי יעקב מסביר את דברי ר"ל בחיה במקום בבהמה טמאה. גם להסבר זה מביאה הגמרא שאלה על ר"ל מסתירה מפורשת בברייתא וקובעת תיובתא לריש לקיש. מה הרווחנו? מדוע רבי יעקב שינה את ההסבר מבהמה טמאה לחיה? התוצאה זהה שר"ל נדחה. מדוע אין הגמרא דוחה את הסברו של רבי יעקב? אם נאמר שלרבי יעקב היתה מסורת שבזה דבר ר"ל זה עוד ניחא אע"פ שגם בזה מתברר שמסורתו מוטעית והי מקום להביא את זה בגמרא. מסתימת לשון רבי יעקב "אסברא לך" משמע שזה מסברת עצמו ולא ממסורה.