רש"י מבאר שמדובר בסכין ארוכה.
והבעיה היא שהטמא אסור לו להיכנס לעזרה והרי השחיטה צריכה להיות בעזרה.

למה רש"י מנסה להעמיד דוקא באופן שלא עבר איסור? הרי ניתן לומר שנכנס בטומאה למקדש ועבר על הלאו ושחט.
השאלה היא האם הקרבן נפסל או לא. ולכאורה אין כאן מצוה הבאה בעבירה שהשחיטה מתחילה כבר לאחר העבירה.
ועוד, אם נרצה שלא להעמיד ברשע, ניתן לומר שכלל לא ידע שנטמא והיה שוגג ורק אחר כך נודע לו שהיה טמא. והשאלה היא אם הקרבן נפסל.