במשנה (לעיל, לב.) נאמר:
(1) קיבל הכשר ונתן לפסול יחזיר לכשר
(2) קיבל בימינו ונתן לשמאלו יחזיר לימינו
(3) קיבל בכלי קדש ונתן לכלי חול יחזיר לכלי קדש
(4) נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר
(5) נתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד נתן את הניתנין למטה למעלן ואת הניתנין למעלן למטה ואת הניתנין בפנים בחוץ ואת הניתנין בחוץ בפנים אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל

אצלנו בסוגיה נאמר:
קיבל הכשר ונתן לפסול כו':
וצריכא
דאי אשמעינן פסול הוה אמינא מאי פסול טמא דחזי לעבודת ציבור אבל שמאל לא
ואי אשמעינן שמאל דאית ליה הכשירא ביום הכיפורים אבל כלי חול לא
ואי אשמעינן כלי חול משום דחזו לקדושינהו אבל הנך אימא לא צריכא

השאלה שלי היא על מה מוסבת המילה "הנך" - האם על מקרים 1-2 או על מקרים 4-5?
[רש"י כתב כך בתחילת הסוגיה: "וצריכא. לאשמועינן דאית להו תקנה בחזרה:" - אך זה עדיין לא עוזר לי להבין.]
בפשטות, מסגנון הגמרא בצריכותות מעין אלו, משמע ש"אבל הנך" חוזר על מקרים 1-2,
אבל אם כן - קשה לי מדוע הגמרא לא עושה גם צריכותות על מקרים 4-5 (ועל כל אחד מהם בנפרד).