"והכא חידוש הוא דהא מימאס מאיס ובדילי אינשי מיניה ואפילו הכי אסריה רחמנא הלכך נט"ל נמי אסור"
רש"י - "דהא מימאיס - ובלאו אזהרה בדילין אינשי מיניה ולמה ליה דאזהר רחמנא עליה ש"מ אפי' נותן טעם לפגם אסור".

בכל העולם , ישנן תרבויות והרגלים שונים ואוכלים יצורים בכל מיני מצבים ולמעשה נראה כי ההרגל הוא שיוצר את ההיבדלות הטבעית כדברי הגמרא אלא שא"כ , הכל תלוי בהרגל ומשכך , בכל תרבות ישנם ההרגלים שלה (אכילת חגבים עפ"י מסורת העוברת מדורות)
(אינני שייך בזה אבל גם בעלי חיים אותם אנו מורגלים באכילתם , יתכן והיינו משנים אולי הרגלים לו היינו נחשפים למצבם בכל רגע נתון)

כלפי מה הדברים מכוונים ?