א. וכי רוצה בקיומו "כהאי גוונא" מי אסיר והתנן גר וכו'. לא הוברר היטב מה הוא כהאי גוונא. ולמסקנה באמת אסור אלא דירושת הגר שאני. ולכאורה צ"ל דס"ד דכאן אינו רק מניעת רווח אלא הפסד ממש ולכן ס"ד דזו סיבת ההיתר בגר וממילא ה"ה בנושה חוב.

ב. (בעמוד ב') מייחדין אצלו יין וכו'. לכאורה זה כבר לא מדברי אחרים, אלא חוזר לדין גר תושב לכו"ע, כל חד כדאית ליה מהו גר תושב.